רננה מרידור, בת מרדכי אשר טננבלאט, נולדה בוינה שבאוסטריה ב-ב' באדר תרפ"ג (18.2.1923).
עלתה עם הוריה הציונים לארץ ב-1935.
הצטרפה לאצ"ל לאחר תחילת מלחמת העולם השניה ועוד לפני סיום הגימנסיה. התאמנה בפירוק אקדחים ותרגילי סדר. עברה קורס מפקדים, כינוייה כמפקדת היו "יהודית ו"חגית".
השתתפה בשליחויות מיוחדות וכן בהכנות שביצע האצ"ל לקראת כיבוש ארץ ישראל על ידי הגרמנים.
כאשר בעלה נעצר ב-1944 הושמה אף היא במעצר בית, וכך הגיע הקץ לפעילותה במחתרת.
חזרה לבית הוריה, עבדה בעבודות חלקיות והתרכזה בלימודיה באוניברסיטה. בעלה שהיה עצור נלקח לקהיר שבמצריים ועונה שם. החוקרים סיפרו לו כי חוקרים גם את אשתו רננה ומענים אותה בחדר הסמוך, כל זאת על מנת שיגלה היכן מוסתרים מחסני הנשק של האצ"ל.
גידלה את הילדים וסייעה לבעלה שנפצע במלחמה להשתקם מחדש, כעו"ד עצמאי.
סיימה לימודי M.A והתמחתה כאסיסטנטית בחוג ללימודים קלאסיים, בו החלה ללמד.
בעלה נבחר כחבר כנסת ונפטר ממחלה קשה בשנת 1966.
סיימה דוקטוראט והועלתה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה.
משמשת כמתנדבת ב"יד ושם".
נשואה לאליהו ז"ל ולהם 4 ילדים ו15 נכדים.